ארצות הברית משוכנעת שפתרון של משא ומתן, מקיף ויציב לכל הנושאים הבולטים הקשורים לסכסוך נגורנו-קרבאך או הנובעים ממנו הוא המפתח לעתיד שליו, דמוקרטי ומשגשג לאזור דרום הקווקז. שגרירת ארה”ב יוצאת דופן ובעלת הסמכות בארמניה לין טרייסי הצהירה על כך בראיון בלעדי ל”ארמנפרס” לרגל יום השנה ה-30 לכינון היחסים הדיפלומטיים בין הרפובליקה של ארמניה וארצות הברית של אמריקה.”בהחלט, עמדת ארה”ב היא שסוגיית מעמדה של נגורנו קרבאך נותרה בלתי פתורה”, אמרה והדגישה כי אין פתרון צבאי לסכסוך.לדברי השגריר, זכותם של עמים להגדרה עצמית היא גורם מפתח, אך לא העיקרון היחיד המוכר בינלאומי להשגת שלום כולל. במובן זה, וושינגטון משוכנעת שיש לפתור את הסוגיות העומדות בבסיס הסכסוך הממושך באמצעות משא ומתן ופתרון כולל המבוסס על עקרונות מוכרים בינלאומיים של שלמות טריטוריאלית, הגדרה עצמית של עמים ואי שימוש בכוח.לין טרייסי הדגישה כי ארצות הברית תומכת בהמשך שיחות השלום בין ארמניה ואזרבייג’ן ומוכנה לשתף פעולה במתכונת דו-צדדית ועם מדינות דומות, לרבות כיו”ר משותף של קבוצת מינסק
– גברתי השגרירה, תודה על קבלת הזמנתנו לראיון. זו הפעם הראשונה שיש לי הכבוד לפגוש אותך באופן אישי. תודה על ההזדמנות הנפלאה הזו
– אני, בתורי, מודה ל”ארמנפרס” על ההזדמנות הזו, ואשמח לענות על שאלותיכם
– גברת טרייסי, בינואר 2019, לאחר שנודע לי על מינויך לשגרירת ארה”ב בארמניה, לאחר שלמדתי את הביוגרפיה שלך, במאמרי תיארתי אותך כאישה אמיצה, כדיפלומטית גיבורה ששירתה בקאבול, אפגניסטן, ולאחר מכן. בפשוואר, פקיסטן. אני יודע שבאותה תקופה הותקפת על ידי הארגונים הקיצוניים אל-קאעידה והטליבאן. אפילו הותקפת בפשוואר באוגוסט 2008, שם עמדת בראש הקונסוליה האמריקאית. אבל לא עזבת את תפקידך, החלטת להישאר ולהשלים את משימתך, למרות כל האיומים, שעליהם כעבור שנה, ב-2009, הוענק לך אות הגבורה של שר החוץ האמריקני. איך את מרגישה בארמניה, בעל ניסיון מקצועי עשיר כל כך, מהי המשימה הדיפלומטית באזורנו לעומת אפגניסטן ופקיסטן, ואיך היית מאפיינת את שלוש שנות הנציגות הדיפלומטית בירוואן
– לאורך כל הקריירה הדיפלומטית שלי, לפני שמוניתי לשגרירת ארה”ב בארמניה, בהחלט הייתה לי ההזדמנות לשרת במספר מקומות קשים, אך גם נפלאים. לכל מדינה יש אתגרים והזדמנויות משלה, אבל גם למדתי לקחים חשובים מניסיון דיפלומטי במסגרות שונות.כפי שניתן לראות, השנתיים האחרונות היו תקופה קשה עבור ארמניה. העם הארמני, בנוסף למגפת הקורונה ששיבשה את הפעילויות והחיים ברחבי העולם, עמד ב-2020 גם בפני חידוש פעולות האיבה בנגורנו-קרבאך ובסביבתה, שהסתיים בהפסקת אש לא יציבה. זה בהחלט השפיע על השירות שלי כשגרירת ארה”ב בארמניה, אבל גם אישר את חשיבותה של הדיפלומטיה ובמיוחד את עוצמת היחסים הארמניים-אמריקאים.למרות הקשיים הללו, אני מתכבדת לשמש כאן כשגריר ארה”ב, לעבוד על נושאים חשובים למען תושבי שתי מדינותינו, ולפגוש הרבה אנשים נפלאים לאורך הדרך
– השנה, ארמניה וארה”ב חוגגות 30 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים. ארצות הברית הייתה אחת המדינות הראשונות בעולם שהכירו בעצמאותה של הרפובליקה של ארמניה ב-25 בדצמבר 1991, כאשר הנשיא ג’ורג’ בוש הכריז על קריסת ברית המועצות במסר לעם האמריקני. אבל ההיסטוריה מאשרת שליחסים ארמניים-אמריקאים יש שורשים הרבה יותר עמוקים. אז איך היית מאפיינת את היחסים הבין-מדינתיים ארמניה-ארה”ב, ובמובן הרחב יותר, את קשרי ארמניה-ארה”ב ביום השנה החשוב הזה
– כפי שציינת, ארמניה וארה”ב חוגגות 30 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי מדינותינו, אך שיתוף הפעולה בין עמינו החל הרבה קודם לכן. עשינו צעדים גדולים בתחום שיתוף הפעולה שלנו עם ארמניה מאז 1991 או מאז החזרת עצמאותה של ארמניה, למרות הקשיים העומדים בפנינו.ארצות הברית מעריכה את השותפות עם ארמניה המבוססת על ערכים דמוקרטיים משותפים וממשיכה לשרטט התפתחויות חיוביות נוספות ביחסי ארמניה-ארה”ב. ארצות הברית מחויבת לתמוך באג’נדת הרפורמה הדמוקרטית והכלכלית של ארמניה ולהיות שותפתה של ארמניה בהשגת יעדים אלו. התמיכה שלנו משתרעת על מגוון תחומים, כולל חיזוק מוסדות דמוקרטיים, מאבק בשחיתות, רפורמה באכיפת החוק, קידום צמיחה כלכלית כוללת, הבטחת ביטחון בינלאומי ופתרון סכסוכים אזוריים ומתן סיוע הומניטרי
– ומה השגנו ב-30 שנה לאחר כינון יחסים דיפלומטיים? מה האפשרויות לעשורים הקרובים
– אנו שואפים לעזור לעם הארמני לבנות עתיד המבוסס על ערכים דמוקרטיים משותפים והדרך שהעם הארמני בחר ב-2018 ואישר מחדש ב-2021, במהלך הבחירות לפרלמנט
– ב-23 במרץ, התקיימה הפגישה המקוונת השנייה של הדיאלוג האסטרטגי בין ארה”ב לארמניה, במהלכו, על פי שגרירות ארה”ב, גורמים משני הצדדים דנו בשיתוף הפעולה הביטחוני והביטחוני המתמשך ובדרכים להרחבת שיתוף הפעולה כדי להתמודד עם אתגרים משותפים. בהתחשב באתגרים שלאחר המלחמה לארמניה בתחום ההגנה והביטחון, יש לציין כי דיונים מסוג זה בין ארמניה לארצות הברית מתקיימים ברמה גבוהה. האם דיונים כאלה יכולים לפתוח סיכויים חדשים להרחבת שיתוף הפעולה הארמני-אמריקאי
– דמוקרטיה ושלטון החוק הם לב ליבם של יחסי ארמניה-אמריקאים, אבל סדר היום של שיתוף הפעולה החיובי שלנו אינו מוגבל לכך. קידום צמיחה כלכלית בת קיימא ומכילה, הגדלת סחר והשקעות, הבטחת ביטחון אזורי ובינלאומי, ביטחון אנרגטי, ניהול אחראי של משאבי טבע, מאבק במגיפת הקורונה, השקעה במשאבי אנוש באמצעות חינוך ופיתוח מיומנויות – כל זה הוא רחב כיוון מקיף.שיתוף פעולה ארמני-אמריקאי, אותו אנו ממשיכים לחזק. הדיאלוג האסטרטגי הארמני-אמריקאי, המסכם את כל ההיבטים של שיתוף הפעולה שלנו, מדגיש את הערך והחשיבות של שיתוף הפעולה בין שתי מדינותינו
– באופן כללי, מהי המטרה העיקרית של הדיאלוג האסטרטגי הארמני-אמריקאי, לאן הוא מוביל, במילים אחרות, האם הדיונים היזומים יכולים להביא לתוצאה המצופה
– עוד בשנת 2018, ועדת הקונגרס לענייני ארמנים קראה במכתב למחלקת המדינה האמריקנית להעלות את יחסי ארמניה-ארה”ב על בסיס אינטרסים משותפים, ערכים משותפים וידידות חזקה בין שני העמים לרמה אסטרטגית.- אנו מעריכים את שיתוף הפעולה שלנו עם ארמניה, המבוסס על הערכים המשותפים שלנו, ובמקורם נמצאים הקשרים ארוכי הטווח בין עמינו. הדיאלוג האסטרטגי מדגיש את המחויבות שלנו לעבוד יחד לקראת רפורמות דמוקרטיות וכלכליות בארמניה.- לפי הוועדה הסטטיסטית של ארמניה, בשנת 2021, מחזור הסחר הדו-צדדי בין הרפובליקה של ארמניה לארה”ב הסתכם ביותר מ-219 מיליון דולר. כיצד אתה מעריכה את הדינמיקה של התפתחות יחסי הסחר והכלכלה הבילטרליים בשנים האחרונות? האם את רואה סיכויים נוספים להרחבת שיתוף הפעולה בתחום זה?- אנו תומכים בצמיחה הכלכלית ובביטחון של ארמניה כך שמספר האנשים המעורבים בכלכלה ונהנים ממנה יהיה גדול יותר. כמו כן, אנו פועלים לחיזוק הממשל הכלכלי, הגברת התחרותיות, ליברליזציה ותחרותית בשוק האנרגיה, טיפול בנושאי מים, בניית יכולת באזורים בעלי פוטנציאל צמיחה כגון תיירות, חקלאות, טכנולוגיה עילית, וטיפול בחוסר התאמה בשוק העבודה
– לאחר השינויים הפוליטיים הידועים שהתרחשו בארמניה ב-2018, אחת השאלות שעלו ביותר בהקשר של הדיונים הארמניים-אמריקאים הייתה שעל ארצות הברית להגיב לשינויים הדמוקרטיים המתרחשים בארמניה על ידי הגדלה משמעותית שלה. תמיכה בפיתוח הדמוקרטי והכלכלי של ארמניה, שכן המדינה צועדת בכיוון הפיתוח שארצות הברית עודדה ב-25 השנים האחרונות. האם חלו שינויים משמעותיים בגישתה של וושינגטון לארמניה מאז האירועים הללו, כולל תמיכת ארה”ב ברפורמות פוליטיות, כלכליות ואחרות בארמניה
– מאז עצמאותה של ארמניה, ארצות הברית תמכה במימוש השאיפות הדמוקרטיות של ארמניה. זה נעשה לא בגלל שהדמוקרטיה היא אידיאלית עבורנו, אלא בגלל שאנחנו יודעים כמה כוח ואנרגיה נדרשים כדי לשמר אותה ולהגן עליה. בבסיסו של אתגר זה עומדת יצירה ותחזוקה של מוסדות דמוקרטיים חזקים, כינון שלטון החוק, מתן הזדמנויות כלכליות כוללניות לכל, הרחבת הגישה לחינוך והגנה חברתית על קבוצות חלשות. זהו תהליך הדורש אחדות, נחישות, סיבולת מול האתגרים שעולים בדרך להתקדמות.אנו תומכים במאמציה של ממשלת הרפובליקה של ארמניה לממש את שאיפות העם הארמני: מוסדות דמוקרטיים, הגנה על זכויות אדם וזכויות עובדים, ביטחון, כלכלה מכילה ושלטון החוק.במשך 30 שנה, ארה”ב הקצתה כ-3 מיליארד דולר לשיפור חייהם של אנשים בארמניה. לאחר חילופי הכוח ב-2018, הסיוע של הסוכנות לפיתוח בינלאומי של ארצות הברית לארמניה גדל ב-88%, לאחר אירועי אפריל-מאי 2018 – ב-88%. ארצות הברית הייתה המדינה הראשונה שהעניקה תמיכה אלקטורלית לארמניה. ממשלת ארה”ב הקצתה 76 מיליון דולר לארמניה בשנת 2021 לצורכי חירום, ביטחון כלכלי, דמוקרטיה, זכויות אדם וממשל, ביטחון, תוכניות חברתיות וזכויות אדם
– ב-28 במרץ התקבל מידע מוושינגטון כי בשנת 2023 הציע ממשל ביידן להקצות סיוע לארמניה בסכום של כ-24 מיליון דולר בטיוטת תקציב המדינה, שהם 21 מיליון דולר פחות מאשר ב-2022. אין עניין של עזרה לארטסח. עם זאת, מידע והערות סותרים על כך מתפרסמים בעיתונות וברשתות החברתיות, וכמה מחברים אומרים שזה לא נתון מדויק. לפיכך ברצוני להבהיר מהו הסכום המדויק של הסיוע הכספי המוצע, ואם המינהל החליט להפחית סיוע זה, אז מאיזו סיבה? האם ייתכן שסכום זה יגדל כתוצאה מהדיונים והנהלים הצפויים בקונגרס
– אני שמחה שהעלית את הנושא הזה, כיוון שיש כמה תפיסות שגויות לגבי זה. תהליך התקציב בארה”ב מורכב למדי וכולל הצעות תקציב שונות, ולאחר מכן דיונים, ולאחר מכן מקבל הקונגרס החלטה סופית. הסכום עבור שנת 2023 עדיין לא אושר, ולכן איננו יכולים להשוות אותו לתקופה של 2022. עם זאת, אני יכולה לציין באופן חד משמעי כי המחויבות שלנו להמשיך בשיתוף הפעולה עם ארמניה לקידום ערכים דמוקרטיים משותפים נותרת ללא שינוי
– בשנת 2019 החליטה ממשלת ארה”ב להפסיק לממן את תוכנית הוצאת המוקשים בארטסח, אך ב-2022, החבילה שניתנה לארמניה מתקציב המדינה כללה גם 2 מיליון דולר נוספים בסיוע לפינוי מוקשים לאחר התוקפנות הצבאית רחבת ההיקף שפורסמה על ידי אזרבייג’ן נגד הרפובליקה של ארמניה וארטסח ב-2020. האם ישנה אפשרות לחדש את תוכנית הוצאת המוקשים בארטסח
– ממשלת ארה”ב, באמצעות ארגון השותף שלה, סיפקה סיוע בסילוק מוקשים בשטחי נגורנו קרבאך. התוכנית הסתיימה ב-2020 כאשר הארגון דיווח שאחוז גדול למדי מהשטח פונה. אנו ממשיכים לחשוב כיצד נוכל לעזור לאלה שנפגעו מהקונפליקט האחרון
אגב, מאז שנולדת וגדלת בברברטון, אוהיו, החלק הזה בביוגרפיה שלך העלה בי זיכרונות נעימים, שכן אוהיו הייתה המדינה הראשונה בארה”ב שבה ביקרתי ב-2016 כדי לסקר את הבחירות האחרונות למחלקת המדינה. זה היה אחד הטיולים הטובים והבלתי נשכחים שלי מכיוון שהוא עזר לי לשפר את כישורי השפה שלי, את כישורי המקצועיים ואת ההשקפה שלי בכלל. באמצעות תכניות מסוג זה, למשתתפים זרים יש הזדמנות להכיר את הכלכלה החזקה בעולם, אחד המודלים הדמוקרטיים המפורסמים ומופתים בעולם, הדמוקרטיה האמריקאית, לראות בפועל איך זה עובד, כולל איך נערכות בחירות אחת המדינות הדמוקרטיות בעולם. הם יכולים להביא את הידע הזה לארצם ולהועיל למדינה ולחברה שלהם. ומכיוון שלדעתי תוכניות כאלה תופסות חלק נכבד מהיחסים הבינלאומיים של ארה”ב, כולל היחסים בין ארה”ב וארמניה, מעניין לדעת אילו תוכניות חדשות מתכננת שגרירות ארה”ב להציע לחברה האזרחית, התקשורת והפוליטית הארמנית. עתיד
– תודה על השאלה. הניסיון שלך מראה מדוע אנחנו צריכים לחזק את הקשר בין אנשים. היכרות אישית עוזרת להגיע לרמה גבוהה יותר של הבנה הדדית, שבאה לידי ביטוי בקהילה הרחבה יותר וברמת מדינות שלמות.השגרירות מקדמת קשרים בין אנשים במגוון אמצעים, לרבות תוכניות בשפה האנגלית, תוכניות חינוכיות, יוזמות שימור תרבות בארמניה ותוכניות חילופין המאפשרות לאזרחים ארמנים לבקר בארצות הברית של אמריקה וליצור אינטראקציה עם חוגים אמריקאים רלוונטיים.בין התוכניות הרבות שלנו, ברצוני להדגיש את התוכנית החדשה לתואר שני בלימודי אמריקה, שנוצרה כתוצאה משיתוף פעולה בין אוניברסיטה הממלכתית של יראבן ואוניברסיטת אריזונה, שהכניסה הראשונה שלה התקיימה בסתיו שעבר
– בהקשר לבעיית נגורנו-קרבאך, האם אתה מאשרת את עמדתך שהבעת שוב ושוב לפיה ארצות הברית, לאחר מלחמת 44 הימים, אינה רואה את הסכסוך נגורנו-קרבאך נפתר עד לפתרון סוגיית מעמדה של נגורנו-קרבאך. ושהבעיה צריכה לקבל פתרון מקיף. האם אני מבין נכון את עמדת וושינגטון לפיה יש לקבוע את מעמדו של ארטסח על בסיס עקרונות ידועים המוסכמים בחסות היו”רים המשותפים של קבוצת מינסק
– כמובן שעמדת ארה”ב היא כזו שנושא מעמדה של נגורנו קרבאך עדיין לא פתורה. אנו ממשיכים להאמין שהסוגיות העומדות בלב המתחים המתמשכים שהובילו לפעולות איבה בשנת 2020 צריכות להיפתר באמצעות משא ומתן ופתרון מקיף, המבוסס על עקרונות מוכרים בינלאומיים של שלמות טריטוריאלית, הגדרה עצמית של עמים ואי-שימוש כּוֹחַ. אנו עומדים למען המשך שיחות השלום ומוכנים לאינטראקציה במתכונת דו-צדדית ועם שותפים בעלי דעות דומות, כולל כיו”ר משותף של קבוצת מינסק
– נשיא אזרבייג’ן אילהם אלייב אמר כי היו”רים המשותפים של קבוצת מינסק לא צריכים לעסוק בנגורנו-קרבאך, מכיוון שאזרבייג’ן כבר החליטה עבורם את הנושא הזה. הנהגת אזרבייג’ן השמיעה שוב ושוב את הרעיון הזה, ובנימה מאוד תוקפנית ומזלזלת, שנרשמת בהצהרות רשמיות ובהודעות לעיתונות. אז איך אפשר להתחיל מחדש את תהליך השלום של נגורנו קרבאך, בהתחשב בעמדה ההרסנית של אזרבייג’ן כלפי קבוצת מינסק? אילו צעדים ארה”ב הולכת לנקוט בכיוון זה
– אני אדגיש שאין פתרון צבאי לסכסוך. ארצות הברית נותרה מחויבת לבנות עתיד שליו, דמוקרטי ומשגשג בדרום הקווקז. זה כולל גם שימוש במנגנוני תקשורת ישירים כדי למצוא פתרונות מקיפים לכל הנושאים הבעייתיים ולנרמל את היחסים באמצעות חתימה על הסכם שלום כולל. ארצות הברית מוכנה לתמוך במאמצים אלה של ארמניה ואזרבייג’ן, לרבות כיו”רים משותפים של קבוצת מינסק, כדי לסייע למדינות אלה להשיג שלום בר קיימא וכולל
– כיצד את מעריכה את פעולות אזרבייג’ן בנגורנו קרבאך, כולל ב-2020? הפרות הפסקת האש ב-9 בנובמבר, הפלישה הצבאית לכפר פרוך שבאזור אסקראן, שעוררה משבר הומניטרי בארצך בדרכים שונות, כמו הפסקות סדירות באספקת הגז, ניסיונות של הכוחות המזוינים של אזרבייג’ן להפחיד את האוכלוסייה באמצעות איומים ברמקולים. הכפר הרמורט באשקרן, כמו גם פעולות שמטרתן הרס מתמשך ועקבי של המורשת התרבותית הארמנית של ארטסח, שעליה היו דיווחים מקומיים ובינלאומיים רבים, כולל החלטת הפרלמנט האירופי מה-10 במרץ על השמדת מורשת תרבותית בנגורנו קרבאך. האם את מסכימה עם ההערכה שאזרבייג’ן נוקטת במדיניות ברורה של טיהור אתני בנגורנו קרבאך? על איזה מעמדה של ארטסח’ באזרבייג’ן נוכל לדבר כאשר חייהם של האנשים החיים בה נמצאים בסכנה ממשית
– כפי שכבר הזכרנו, פעולות כמו הניתוק האחרון של אספקת הגז ותנועת חיילים אזרבייג’נים על קו המגע מדאיגות. בשיחת טלפון עם ראש הממשלה ניקול פאשיניאן ב-5 באפריל, הדגיש מזכיר המדינה אנתוני בלינקן את החשיבות של מניעת הסלמה נוספת של המצב באזור. על מנת למנוע הסלמה של המצב, ארמניה ואזרבייג’ן צריכות להשתמש באמצעי תקשורת ישירים
– אילו צעדים יכולה ארצות הברית לנקוט כדי להגן על הזכויות החיוניות והבסיסיות של תושביה של ארטסח? אחרי הכול, דמוקרטיה וזכויות אדם הן בחזית מדיניות החוץ של ארה”ב, נכון
– כפי שאמרתי קודם, אנו ממשיכים להאמין שפתרון מושא ומתן, מקיף ומתמשך לכל הנושאים הבעייתיים הקשורים לסכסוך נגורנו-קרבאך או השלכותיו הוא המפתח לעתיד שליו, דמוקרטי ומשגשג לאזור. זכותם של עמים להגדרה עצמית היא גורם מפתח, אך לא העיקרון היחיד המוכר בינלאומי להשגת מטרה זו, ובהקשר של הסדר כולל של הסכסוך, ארצות הברית, כיו”ר משותף של קבוצת מינסק, מכירה בתפקידם של תושבי נגורנו קרבאך בקביעת עתידם
– נפגשת עם קרובי משפחה של שבויי מלחמה המוחזקים באזרבייג’ן. האם יש התקדמות בחזרתם
– כן, ב-29 במרץ נפגשתי עם קרובי משפחתם של החיילים הארמנים השבויים. במקום נכחו קרובי משפחה של הנעדרים ושל אנשי הצבא שנשפטו לתקופות מאסר ארוכות באזרבייג’ן. אנו קוראים לשחרר את כל האסירים ובהתחשב בסבלן של משפחות ללא ידיעת מקום הימצאו וגורלם של יקיריהם, להגביר את המאמצים להשיג מידע על אנשי צבא נעדרים, כולל מאז שנות ה-90
– בהתחשב בתוצאות הפגישה בין ראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן לנשיא אזרבייג’ן אילהם אלייב ב-6 באפריל בבריסל, בתיווכו של נשיא המועצה האירופית צ’רלס מישל, מהי עמדת ארצות הברית בנוגע לדיאלוג ברמה גבוהה הושק כדי לנרמל את היחסים הבילטרליים בין ארמניה ואזרבייג’ן, ואת תהליך המשא ומתן שמטרתו ביטול חסימת התחבורה והתקשורת הכלכלית באזור
– קיבלנו בברכה את הפגישה בין ראש הממשלה פשיניאן והנשיא אלייב בבריסל ב-6 באפריל כרגע חיובי לקראת שיחות שלום והקמת ועדה דו-צדדית לתיחום גבולות. ארצות הברית נותרה מחויבת לבנות עתיד שליו, דמוקרטי ומשגשג בדרום הקווקז. כפי שהצהיר שר החוץ במהלך שיחות טלפון עם מנהיגי שתי המדינות ב-5 באפריל, אנו ממשיכים לקרוא להמשך שיחות השלום בין ארמניה ואזרבייג’ן ומאשרים שוב כי ארצות הברית מוכנה להשתתף בשיחות השלום בין ארמניה ואזרבייג’ן במתכונת דו-צדדית ועם שותפים בעלי דעות דומות כיו”ר משותף של קבוצת מינסק כדי לסייע למדינות אלו בהשגת שלום בר-קיימא וכולל
– אילו סיכויים אתה רואה בסוגיית הנורמליזציה של היחסים בין ארמניה לטורקיה, לאור הדיאלוג החדש בין ירוואן לאנקרה? עד כמה שאני זוכר, אמריקה תמיד דגלה בנורמליזציה של היחסים בין ארמניה לטורקיה, במיוחד בתהליך הידוע של “דיפלומטיית כדורגל”. האם ממשלת ארה”ב תומכת במשא ומתן החדש הזה בהתחשב במצב האזורי והגיאופוליטי הנוכחי
– ארה”ב תומכת בדיאלוג בין טורקיה וארמניה, שיכול להוביל לנורמליזציה של היחסים בין שתי המדינות השכנות, שחשוב לעתיד שתי המדינות הללו וליציבות בקווקז. עמדת ארצות הברית היא זה מכבר והיא שהנורמליזציה של היחסים צריכה להתבצע ללא תנאים מוקדמים וללא שאלות אחרות, לרבות מבלי לקשר אותם למשא ומתן על נגורנו קרבאך
– ההצהרה ההיסטורית של נשיא ארה”ב ג’ו ביידן על ההכרה ברצח העם הארמני הייתה אחד האירועים הזכורים ביותר בשנה האחרונה עבור ארמניה ויחסי ארמניה-ארה”ב. אמירה זו הייתה חשובה מאוד עבור הארמנים, לא רק למען הצדק, אלא גם משום שלארצות הברית יש השפעה רבה בכל העולם, כולל ביחסים בינלאומיים. אז האם יש לצפות שהצעד הזה של הנשיא ביידן נועד להכיר ולגנות את הטבח של יותר מ-1.5 מיליון ארמנים על ידי הקהילה הבינלאומית כולה, כולל טורקיה, כרצח עם, כפשע נגד האנושות
– הנשיא מחויב לקדם כיבוד זכויות אדם ברחבי העולם ולמנוע הישנות של זוועות מסוג זה. קבלת העובדות ההיסטוריות חיונית כאן. כפי שנאמר בהודעת הנשיא, אנו מוקירים כבוד ל-1.5 מיליון קורבנות רצח העם הארמני בשנותיה האחרונות של האימפריה העות’מאנית. ארצות הברית מכבדת את החוסן והנחישות של הארמנים שמצאו מקלט במקומות שונים בעולם כתוצאה מהטרגדיה הזו. על פי דיווח מ-24 באפריל, ארצות הברית נותנת כבוד לזכר קורבנות רצח העם הארמני ואינה מחפשת את האחראים. אנו מעודדים ומשבחים את המאמצים להכיר ולטפל בדפי ההיסטוריה הכואבים, שהם צעד חשוב לקראת הנחת היסודות לעתיד צודק וסובלני יותר
– מעניין מאוד לשמוע וללמוד ממך על המצב החברתי, החברתי-כלכלי, החברתי-פוליטי הכללי בארצות הברית כיום. כלומר, גם ארצות הברית התמודדה עם הרבה אתגרים קשים בשנים האחרונות, כולל מגיפת הקורונה, העמקת הקיטוב הציבורי בעקבות הבחירות לנשיאות ב-2016, שכנראה הגיעה לשיא בהסתערות של בתי הקונגרס בשנה שעברה. על מה לדעתך החברה הארמנית צריכה לדעת
– תודה רב, אכן, השנים האחרונות הביאו לכמה אתגרים, כולל אלו שציינת, אך במקביל הן הוכיחו את חוסנו של העם האמריקאי ושיטת הממשל הדמוקרטית שלנו.המגיפה יצרה אתגרים חסרי תקדים באמת לא רק בארצות הברית אלא בכל העולם, והשפיעו על כל דבר, החל משירותי בריאות דרך חינוך ועד לכלכלה העולמית. כמובן שעלינו להודות שספגנו אבדות ולהבין שהמגיפה עדיין לא הסתיימה. אבל אסור לשכוח את התגובה הגמישה וההתמצאות המהירה והנכונה, שעזרו להילחם במחלה זו. בפרט, על ידי פיתוח חיסונים ותרופות חדשות בזמן שיא, הסתגלות לאורך זמן למציאות המגיפה ולמצב החדש, ובסופו של דבר יצאו מהמצב הזה עמיד וחזק יותר. למרות הדיון הציבורי הרב, יותר משני שלישים מאוכלוסיית ארה”ב מחוסנים כעת במלואם, ובעיקר הודות למאמצי ארה”ב, חיסון נגד קוביד-19 זמין כעת ברחבי העולם.נושא נוסף שאני רוצה לגעת בו הוא שינויי האקלים. ככל שאנו הופכים מודעים יותר להשפעה של שינויי האקלים, אנו רואים שאנו כחברה מתחילים לחשוב אחרת על עתידנו בהקשר של שינויי אקלים. אמריקאים רבים כבר חווים ביטויים מסוימים של שינויי אקלים, כגון גלי חום ממושכים, מחסור, בצורת, שריפות, שיטפונות והוריקנים. במקביל, גוברת המודעות לכך ששינויי האקלים מהווים איום על עתידה של המדינה ושצריך לעשות יותר כדי לטפל בגורמים השורשיים לשינויי האקלים. מגמה זו בוודאי תימשך ככל שהשפעות שינויי האקלים יתגלו יותר ויותר. אני יכול לומר שמשרד החוץ האמריקאי רואה בהתגברות על משבר האקלים נושא מרכזי של מדיניות החוץ, הדיפלומטיה והביטחון הלאומי של ארה”ב.יש בחירות אמצע הקדנציה לסנאט ולבית הנבחרים של ארה”ב בסתיו הקרוב, ואני רוצה להדגיש שארצות הברית מחויבת לדמוקרטיה. המחויבות שלנו חזקה ומבוססת על הניסיון שלנו בדמוקרטיה, שאינה מושלמת, אבל אנחנו תמיד שואפים להפוך את האיחוד שלנו למושלם יותר. אני לא עוצם את עיני לבעיות העומדות בפני ארה”ב, אבל אני משוכנע שדמוקרטיה יכולה לספק בצורה הטובה ביותר פתרונות לבעיות החמורות ביותר של זמננו ולהתוות את הדרך להתקדמות לא רק עבור ארה”ב, אלא גם עבור ארמניה
– והשאלה האחרונה. האם יהיו אירועים שיוקדשו ליום השנה ה-30 ליחסים הדיפלומטיים בין ארמנים לארה”ב
– הקמפיין שלנו, המוקדש ליום השנה ה-30 ליחסינו, החל ב-21 בספטמבר, יום העצמאות של ארמניה. אנו מזמינים אותך ואת הקוראים שלך לעקוב אחר דף הפייסבוק שלנו כאשר אנו מדגישים את ההישגים החשובים ביותר של מערכת היחסים שלנו, תוך הצגת תצפיות משגרירי ארה”ב לשעבר בארמניה והעבודה המתמשכת שלנו. אני גם מקווה שביום העצמאות של ארצות הברית נוכל לערוך קבלת פנים ולחגוג כראוי את יום השנה ה-30 לכינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות
https://armenpress.am/rus/news/1083580.html
