פתיחת התערוכה של אמנים ארמנים בהיכל התרבות בעיר פתח תקווה- שירת האבנים

התערוכה נפתחה ממילות ברכה של ראש העיר פתח תקווה מר רמי גרינברג הוא ציין את ההשפעה הרבה של תרבות ואמנות של הארמנים ועמים אחרים בהתפתחותה של עיר פתח תקווה.הזכיר את חניכת פארק על שם זמר צרפתי ממוצא ארמני שרל אזנבור בחודש מרץ השנה בפתח תקווה,על הקמת אנדרטה לזכר קורבנות רצח עם הארמני בפארק ועל חשיבות אירועי תרבות המגשרים בין הנציגים של המעוטים שונים בעיר פתח תקווה

אוצרת התערוכה -גב’ מריה פרייגר כמו כן בירכה את הנוכחים והזמינה את תושבי העיר לבקר בתערוכה ולהיתרשם מעבודות האמנים.רעיה לייכטמנוב- מנהלת אגף הקליטה של העיר הקדישה את נאומה להשבחת קהילה הארמנית ואת התפקידה המשמעותי שלה בחיי התרבות של עיר פתח תקווה.”למרות כמותה המועטת של הקהילה (קרוב ל500 משפחות בעיר,לאומת הקהילות היותר גדולות) -השפעתה התרבותית היא עצומה-אמרה גב’ ליטמנוב.התערוכות,הפסטיבלים,לימודי שפה,חוגי ריקוד העממי וכו..בין האורחים נוכח כמו כן נציג מכובד -שגריר ארמניה בישראל מר’ ארמן הקוביאן

דובר המרכז לתרבות וחינוך ארמני בישראל “נויאן טאפן”, מר’ קורסונסקי מנדל נשא נאום בו אמר דברי תודה לכבוד השגריר רפובליקה של ארמניה בישראל, מר’ ארמן אקופיאן
כבוד ראש העיר מר’ רמי גרינברג, מנהלת אגף הקליטה של העיר הגברת רעיה לייכטמנוב,כמו כן בדבריו הדגיש מר’ קורסונסקי את הקושי הגדול של להצליח בארץ חדשה, להשתלב בה ויחד עם זאת לא לשכוח את המסורת והתרבות של המולדת.את דבריו סיים בציטוט בשפה האנגלית של הסופר והמחזאי, ויליאם סרויאן

מנהלת מחלקת חדשות בisrarmedia,מגישת הרצאות על ארמניה במוסדות שונים בעיר פתח תקווה גב’ קוזלינר מרינה

סיכמה בנאומה את ההשגים של הארמנים בעיר והשפעתה של עיריית פתח תקווה בחיי הקהילה הארמנית.הזכירה שפתח תקווה ההעיר הראשונה בישראל שהכירה ברמת העיר ברצח עם הארמני בהקמת אנדרטה לזכר רצח עם הארמני בפארק המרכזי בעיר,בחניכת הפארק על שם זמר הארמני שרל אזנבור,על הארוע המצופה ב29 לאוגוסט “יום הארמניה” בעיר פתח תקווה

בתערוכה זו מוצגים סגנונות שונים החל מאומנות תלת מימד של דוד גלפיאן שהוא מרצה לאנימציה תלת־ממדית במכללת “סלע” בינלאומית.הנושאים העיקריים ביצירותיו של דוד הם ההיסטוריה של ארמניה ותכנים שונים של כתבי הקודש, ומיתולוגיה ארמנית טרם קבלת הנצרות. הנושא האחרון היווה השראה לספר “תעלומות ארץ אררט” שנכתב יחד עם מנדל קורסונסקי, ויצירותיו של דוד גלפיאן היו חלק בלתי נפרד בספר. עבודותיו של דוד מקשטות את מנזר ניקולאס הקדוש ביפו (מתוך סדרת היצירה “יונה הנביא”-בריחה, קבלת החופש”) וכן הפרסקה “המלאכים מיכאל וגבריאל” שמקשטת את הקיר של המנזר “המלאכים הקדושים” בירושלים

ש גם נציגים של הזרם הרומנטי שמיוצג על ידי
כריסטינה גיישין
גיישין קריסטינה- מעצבת, מאיירת
“זוכה בתחרות הבינלאומית “גולדן טאים טאלנט
השתתפה במספר רב של תערוכות קבוצתיות בישראל, מציירת מגיל 5, בוגרת פקולטה לעיצוב של האוניברסיטה בירוואן
מציירת גם על זכוכית – צבעי ויטראז’ מנהלת סטודיו ליצירה לילדים כבר למעלה מ-20 שנה

ישנו גם סגנון של ריאליזם ואבסטרקציה מאת אירינה הרוטיוניאן
בשנת 2008 היא סיימה את האקדמיה הממלכתית לאמנויות של ארמניה.מ-2005 עד 2011 השתתפה בתערוכות של איגוד האמנים של ארמניה בירוואן.עבדה כמעצבת פנים

בין שאר הנושאים המלווים את התערוכה
הם נושאי געגוע למולדת.הסגנון האהוב ללוסינה סהקיאן הוא האומנות גרפית ודקורטיבית.”הטרגדיה של עמי מוצאת ביטוי לעיתים קרובות בעבודתי דרך העצב בעיני הדמויות ביצירה” מסכמת לוסינה.אחת העבודות של לוסינה, המוצגת בתערוכה היא חלקית נסתרת מעיני הצופים.רואים רק פינה של השדרה הראשית בעיר הבירה-ירוואן.בניינים יפים,תיירים המתהלכים ברחוב.. אך כאשר פותחים את הוילון מגלים את הכאב והעצב שמוכר לכל ארמני-סמל של “סבא וסבתא” הפסל המרכזי בעיר הבירה של ארצאך(נגורנו קראבאך) שנמצא מזה כחצי שנה במצור מוחלט על סף משבר הומנטרי של 120 אלף ארמנים שמתגוררים באיזור

יש גם סיפור מעניין של קארן ארוטוניאן שהוא לא צייר במקצועו

” לא למדתי ציור. ומעולם לא ציירתי. עכשיו אני מקדיש לזה חלק מהזמן הפנוי שלי. אני לא יודע, כשהייתי בבית הרבה זמן אחרי הניתוח, אמרה כלתי, אתה יכול לנסות לצייר, הזמן שלך יעבור “מהר יותר. ככה התחלתי”עבודתיו של קארן הן טבע וים מאוד מזכיר יצירות של אייבזובסקי

להלן סיפור של אחד האמנים הארמנים שהשתתפו בתערוכה- מראט אבאג’יאן:”היכנסו לעולמו המרתק של מראט, ילד צעיר ומוכשר מארמניה שדרכו היצירתית התפתחה בדרך בלתי צפויה. בגיל 15 עלה מראט לישראל מארמניה, הותיר מאחוריו את מולדתו ותשוקתו העמוקה לציור. קשיי החיים איימו לכבות את הניצוץ האמנותי שלו, אבל לגורל היו תוכניות אחרות לגביו .מראט התגייס לצה”ל וגילה נחמה ותחושת שייכות חדשה בסקיצות העיפרון.הלהט האמנותי החדש הזה הוביל אותו בסופו של דבר לדרך יצירתית אחרת כשהפך לאמן קעקועים מוכשר. במהלך שנותיו באוניברסיטה, מראט העמיק במלאכתו, ובעיצומו של החיפוש הזה, הייעוד האמנותי של מראט חזר לפשטות ולאלגנטיות בציור סקיצות בעיפרון