הופתענו באמת ובתמים בנושא הויכוח של המוחות המבריקים ביותר של אשפרון בנושא הכיצד אמורים להיראות שמות המשפחה של העם “קדום” זה?הכול לפי הסדר, המילה “פמיליה” מגיעה אלינו מהשפה הלטינית, הפירוש המילולי הראשוני היה “משק או בני בית”,משמעות דומה לכך היה גם ברוסיה, רק במאה ה 19, המילה קיבלה משמעות נוספת של העברה תורשתית של שם המשפחה המצורף לשמו הפרטי של האדם.ומה קורה עם השכנים הקרובים, הטטרים הקווקזים? בטורקיה טרם קבלת “החוק של שמות משפחה” ב 1934, לפני השם העיקרי נעשה שימוש בשם האב עם התוספות- אוגלו (כלומר בן). האיראנים טרם הרפורמה של השאח רזה פחלאבי השתמשו במקום שמות המשפחה התוספות המעידות על מקום הלידה או אזור המגורים. מאפיין אופייני לשמות משפחה ארמניים הוא הסיומות המבטאות שייכות למשפחה או מערכת יחסים מסוימת. רוב המשפחות הגרוזיניות עוקבות אחר מקורותיהן לאב, עם סיומות שונים. בקרב אזרבייג’נים בימי ברית המועצות, שמות משפחה רוסים עם סיומות ב
-ov, -ova, -ev, -eva
הפכו נפוצים מאוד, אשר, לפי חבר הפרלמנט ניזמי ג’פארוב, מהווים 70 אחוז מאוכלוסיית הרפובליקה. חבר הפרלמנט סבור כי “קודם כל, יש צורך להיפטר מהסיומות הללו”. אך האיש הכי יצרתי בסאגה הזאת היה סגן מנהל מחלקה אדמיניסטרטיבי של הנשיא אלייב, עלי גסנוב אשר הציע את הדבר הבא ואני מצטט שמות המשפחה צריכות להסתיים בסיומת- “אז.”, כפי שמסתיים הדומיין של אזרבייג’אן