לאור האירועים האחרונים שקרו בדרום רוסיה או אם נדייק באזור המוסלמי של הקווקז מרבית ישראלים כלל לא היו מודעים לתופעה זו ולא יודעים מהו הכוח המניע מאחוריה, לעומת האנטישמיות הקלאסית, כמעט ולא שמעו על שנאת יהודים עד לניסיון הלינץ’ בעיר מחצ’קלה (רפובליקה של דגסטן) אך התופעה כלל אינה חדשה,
למעשה היא קיימת כמעט מאז שראשוני בני ישראל הגיעו לאזור הררי זה לפני מאות רבות,אם נסתכל היטב ניתן לחלק את האזור לשני חלקים על פי קריטריון מאוד פשוט: שנאת ישראל-בדרום קווקז הנוצרי (ארמניה וגיאורגיה) לא הייתה קיימת תופעה של רדיפת היהודים (ארמניה אף מוזכרת בתלמוד בתור: ארץ היהודים החופשיים), לעומת צפון קווקז אשר היה מיושב על ידי שבטים מוסלמים הרדיפות היו דבר שבשגרה במיוחד היה זה נפוץ באזור של דרבנט או טרבנט ובאזור של אזרבייג’ן המודרנית באחרונה היהודים חיו בפחד מתמיד מטטרים קווקזים (כינוי כללי לעמים טורקיים המאכלסים את אזור אזרבייג’ן המודרנית טרם הקמתה ב 1918)
לכך קיימות דוגמאות רבות מספרים העוסקים בתולדות יהדות קווקז ומקורות יהודיים, להלן מספר דוגמאות
בספרו של ו. דמשיץ-“יהודים הררים-היסטוריה, אתנוגרפיה, תרבות” כתובים הדברים הבאים
“תחת שלטון האצילים הפיאודליים המוסלמיים היהודים היו נתונים לדיכוי מתמיד, כפי שמעידים מקרים של המרת דת כפויה לאסלאם. בנוסף למיסים הרגילים ולחאראג’ (מס מיוחד למי שאינם מאמינים בדת האיסלם), נדרשו היהודים לבצע חובות משפילות ועבודה מלוכלכת. עוד בתחילת המאה ה-20. לא היה בטוח ליהודי לעזוב את שטח הכפר שלו: הוא עלול היה להיפגע או ליפול לידי שודדים שיכלו לשדוד אותו ואף לרצוח ולצאת ללא עונש על מעשה זה. ביטוי לחוסר הזכויות של היהודים היה חוסר האדמה בבעלותם. למשל, מקורות מצביעים על כך שהעיסוק העיקרי של היהודים שחיו בכפרים ורטשן ומיודז’י (אזרבייג’ן) היה גידול טבק. אבל כמעט כל היהודים עיבדו טבק על אדמה שכורה. צפיפות הבתים בהתנחלויות ובשכונות יהודיות, בין אם בקובה, בוורטאשן ובין אם במג’אליס, שהבחנו בה במהלך מסעותינו, היא עדות לחוסר קרקע זמינה
דוגמא נוספת לקוחה ממאמר אותו כתב המלומד היהודי פליקס שפירא שערך את המילון העברי-רוסי הראשון והיה מנהל של בית ספר יהודי בעיר באקו “תלמוד תורה” בין השנים 1920-1913
בבית העלמין הישן בישוב היהודי מצאנו מצבת קבר עם הכתובת הבאה בעברית עתיקה: “בליל א’ של פסח בשנת תשכ”ז נטבחה כל משפחתו של שפת, בנו של אופיד על ידי הכופרים, מקטן ועד זקן: שפת עצמו, אשתו אסנת, בתו מרים, בת שרה, בת רבקה, הבן מרדכי, הבן אברהם, הבן נחה. כולם נקברו ביום השני של פסח” אנשים ותיקים מספרים את הדברים הבאים על רצח המשפחה היהודית ההררית הזו: שפת ומשפחתו גרו ב”צד השני”. הוא היה מומחה גדול בשזירת שטיחים ויחד עם משפחתו הגדולה הקים ייצור גדול של שטיחים וסחר בהם בהרחבה. אלוהים בירך את פועלו, ותהילת שטיחיו התפשטה בכל הערים ואף הגיעה לסנט פטרבורג. בבזאר וביריד כולם ביקשו את השטיחים של שפת. ואז יצרני שטיחים אחרים מבני איסמעיל הקובנים קשרו קשר, מצאו את הרוצחים ובליל הפסח הציתו את ביתו בנפט, שרפו את כל משפחתו, שדדו את מחסני הצמר והשטיחים, ולקחו את עדר הכבשים אל ההרים ושחטו אותם. . לאחר מכן, כל קרובי משפחתו וידידיו של שפת, כמו גם מיהודי הרים רבים אחרים, עזבו את קובה ועברו לסלובודה היהודית
דוגמא נוספת ואחרונה לקוחה מספרו של חוקר הסטטיסטיקה א.י. אראסחיאנץ בשנת 1885 אשר מתאר את חיי היום היום של יהודי ורטשן (אוגוז של ימינו-אזרבייג’ן)
“המצב החברתי של היהודים הוא מעורר רחמים. כל טטרי, כל ילד מרשה לעצמו לזרוק אבן על יהודי ולהכות אותו בלי שום סיבה. נרדפים הם על ידי הטטרים, אנשי דז’וגושלר (יהודים הררים) אינם מסתכנים בנסיעה לבדם לנוקה ואפילו לכפרים הסמוכים, פרט לורטשן”בשל כך היהודים באזור זה נאלצו באופן קבוע לעבור ממקום למקום על מנת להימנע מפוגרומים מצד שכניהם המוסלמים
האנטישמיות לא הסתיימה במאה ה 19 ובמהלך מלחמת העולם השנייה כאשר הנאצים הגיעו לאזור צפון הקווקז אותם השבטים שיתפו איתם פעולה בכל הנושא של הפתרון הסופי של השאלה היהודית:בערב יום כיפר ב 20 לספטמבר 1942 האוכלוסייה המקומית פנתה לשלטונות הצבא הגרמני שלא ידעו לזהות יהודים הררים ומסרה מידע אל נוכחות משמעותית של יהודים בכפר באזור נלצ’ק, ביום כיפור עצמו כל תושביה היהודים של הכפר הוצאו להורג.כמובן שלא ניתן להתעלם מטורקיה ברשות ארדואן שהשפעתו גדולה מאוד על אזור הקווקז הצפוני המיושב בעיקר בשבטים טורקיים ורצון ההיסטורי של מדינה זו ליצור את טוראן הגדול (איחוד של מדינות ועמים טורקיים)….שנאת ישראל על ידי נשיא טורקיה שהכריז כי ארגון החמאס אינו ארגון טרור אלה ארגון של לוחמי חירות מוסלמים וישראל היא זאת אשר מבצעת רצח עם נתן את אותותיו לתושבי דגסטן בהמוניהם לחפש יהודים על מנת להרוג בדיוק כפי שהיה לפני מאה ומאתיים שנה.לסיכום העניין, השנאה כלפי ההיהודים באזור זה אינה דבר חדש למעשה היא ותיקה הרבה יותר מהאנטישמיות האירופאית ומסוכנת פי כמה וכמה מאחר ומדובר כאמור בשבטים אשר עד ימינו מנועים משנאה עיוורת ורדיקליות איסלמית יחד עם נרטיב של בורות ופרא….לכן רק ניצןץ קטן מספיק להבעיר את השטח ולהחזיר את השנאה העיוורת כלפי היהודים
