סגן נשיא ארה״ב ג׳יי די ואנס ביקר בארמניה ולאחר מכן המשיך לאזרבייג׳ן. אילו הסכמות הושגו בין ירבאן לוושינגטון וכיצד הוערכו תוצאות הביקור בארמניה – כך לפי DW.
ג׳יי די ואנס וניקול פשיניאן חתמו על הסכם לשיתוף פעולה בתחום הגרעין.
סגן נשיא ארה״ב ג׳יי די ואנס סיים ב-10 בפברואר ביקור בן יומיים בארמניה – הביקור הראשון בהיסטוריה של המדינה על ידי בכיר אמריקאי בדרג כזה. במהלך השיחות עם ראש הממשלה ניקול פשיניאן עיגנו הצדדים הסכמות בדבר אספקת טכנולוגיות ביטחוניות אמריקאיות, מימוש פרויקטים אנרגטיים רחבי היקף והשקת יוזמה כלכלית חדשה בשם “דרכו של טראמפ לשלום ושגשוג בינלאומיים” (“טריפפ”).
לדברי מומחים, הביקור – שלאחריו יגיע ואנס לאזרבייג׳ן – מסמן הגברת המאמצים התיווכיים של וושינגטון לייצוב המצב בדרום הקווקז.
טריפפ” במוקד”
ירוואן הרשמית ומשלחת הבית הלבן הציגו למעשה את הביקור כפתיחתו של פרק חדש ביחסים הבילטרליים. הסעיף המרכזי על סדר היום היה יישום פרויקט טריפפ, שמטרתו יצירת קשרים כלכליים חוצי גבולות ופתיחת נתיבי תחבורה באזור, ובפרט בין ארמניה לאזרבייג׳ן.
הפרויקט נחשב לכלי מרכזי לייצוב דרום הקווקז לאחר יותר מ-30 שנות סכסוך בין ארמניה לאזרבייג׳ן סביב נגורנו-קרבאך. “הצהרת השלום” שנחתמה בוושינגטון באוגוסט 2025 הניחה את היסוד למיזם התשתיתי רחב ההיקף. התוכנית כוללת סלילת מסילות רכבת, צינורות, קווי חשמל וכבלי סיבים אופטיים דרך דרום ארמניה, שיאפשרו חיבור ישיר בין אזרבייג׳ן היבשתית לבין מובלעת נחצ׳יבאן.
נכון לעכשיו ירוואן ווושינגטון כבר סיכמו את הפרמטרים הטכניים והמשפטיים לניהול התשתיות העתידיות. לצורך הפעלת מערך התחבורה (במקרה זה – רכבת) תוקם חברה ייעודית. מבנה הבעלות יהיה: 74% בידי ארה״ב ו-24% בידי ארמניה. תקופת הזיכיון תיקבע ל-49 שנים – צעד שנועד להבטיח מעורבות ארוכת טווח של הון וטכנולוגיה אמריקאיים.
בתום השיחות הצהיר ואנס כי קרן “טריפפ” מוכנה להשקיע הון פרטי בפיתוח התשתיות האזוריות, כולל מסילות וצינורות. לדבריו, “זה יפתח עולם חדש של מסחר, טרנזיט וזרימת אנרגיה באזור ויצור קשרים חסרי תקדים בין ארמניה לשכנותיה”.
גם רוסיה, שמנהלת את רשת הרכבות של ארמניה כזכיינית, מגלה עניין במרכיב הלוגיסטי של הפרויקט. אולם עמדת ההנהגה הארמנית כיום נחרצת יותר. יו״ר האספה הלאומית אלן סימוניאן שלל בפומבי את האפשרות לשיתוף רוסיה בפרויקט, בטענה שבמקרה כזה לא ניתן יהיה להבטיח את יעילותו.
הסכמות בתחום הצבאי
אחד ההישגים הבולטים של הביקור היה הכרזה על עסקה משמעותית ראשונה בתחום שיתוף הפעולה הצבאי-טכני. וושינגטון אישרה מכירת כטב״מים מדגם וי-באט לארמניה בסכום כולל של 11 מיליון דולר. ואנס הדגיש כי האספקה מתבצעת במסגרת תפיסת ההרתעה, וכי טכנולוגיות הגנה מתקדמות הן ערובה לשלום יציב באזור. פשיניאן הביע תקווה שהעסקה, המתבצעת דרך תוכנית פ.מ.ס. (מכירות צבאיות זרות), תהווה בסיס להרחבת שיתוף הפעולה הביטחוני.
הצהרותיו של ואנס עוררו הד ציבורי רחב בארמניה. פרשנים רבים רואים בכך לא עסקה חד-פעמית אלא תחילתו של שותפות צבאית ארוכת טווח עם וושינגטון. לדברי המומחה הצבאי לאוניד נרסיסיאן מ-ארפי ארמניה, מדובר בצעד משמעותי קדימה ובהזדמנות להרחבת שיתופי הפעולה הביטחוניים.
ארמניה תבנה תחנת כוח גרעינית חדשה בטכנולוגיה אמריקאית?
במישור האנרגטי הסתיים הדיון ב”הסכם 123″ לשיתוף פעולה בשימוש אזרחי באנרגיה גרעינית. לאחר השלמת ההליכים, יאפשר ההסכם ייצוא טכנולוגיות גרעין אזרחיות מארה״ב לארמניה, כולל כורים מודולריים קטנים. ואנס ציין כי מדובר ביצוא ראשוני בהיקף של עד 5 מיליארד דולר ותמיכה ארוכת טווח נוספת של 4 מיליארד דולר בחוזי דלק ותחזוקה.
לדבריו, זהו שיתוף פעולה המחזק את ביטחון האנרגיה של שתי המדינות ויוצר מקומות עבודה בארה״ב. הוא הדגיש כי ארמניה היא אחת המדינות הבודדות שלהן מעניקה ארה״ב אמון בהיקף השקעה והעברת טכנולוגיה כזה.
עבור ארמניה – המדינה היחידה בדרום הקווקז המחזיקה באנרגיה גרעינית ומתכננת להחליף את תחנת הכוח שלה עד 2036 – בחירה בטכנולוגיה אמריקאית משמעותה גיוון מהותי של מגזר האנרגיה, שבו שלטו עד כה טכנולוגיות רוסיות.
בתגובה מהירה, סגן שר החוץ הרוסי מיכאיל גלוזין הצהיר כי מוסקבה מוכנה להתחיל בהקדם בפרויקט תחנה גרעינית חדשה וטען שאין כיום חלופה ממשית לטכנולוגיות הרוסיות המוכחות.
הממשלה הארמנית כבר קיבלה החלטה לבנות תחנת כוח מודולרית בהספק של 400–500 מגה-ואט. עד לאחרונה הדגישה ירוואן כי היא בוחנת הצעות מרוסיה, ארה״ב, סין, צרפת ודרום קוריאה. עם זאת, הצהרותיו של ואנס העלו תהיות אם כבר נבחר שותף טכנולוגי עיקרי – אך טרם נמסרה הבהרה רשמית.
מגה-פרויקט בינה מלאכותית בארמניה
בתחום ההיי-טק הוסכם על הקמת מפעל בינה מלאכותית ומרכז נתונים גדול בארמניה על ידי החברה האמריקאית פיירבירד. הפרויקט יתבסס על אספקת מעבדים גרפיים מתקדמים של נ-וידיה, שלגביהם כבר התקבל אישור יצוא. ואנס ציין כי רמת שיתוף פעולה זו משקפת אמון גבוה בארמניה כשותפה אמינה בתחום החדשנות.
לאחר הביקור הודיעה Firebird על השקת השלב השני של “מגה-פרויקט הבינה המלאכותית בארמניה”, שהיקפו גדל פי שמונה – מ-500 מיליון ל-4 מיליארד דולר. הרחבת היכולות ל-50 אלף מעבדים גרפיים עד 2026 צפויה להפוך את המדינה לאחד מחמשת מוקדי מחשוב-העל הגדולים בעולם.
תמיכה גלויה בפשיניאן לקראת הבחירות
החלק האזורי של הביקור כלל דיון בנורמליזציה בין ארמניה לטורקיה, כולל פתיחת קו הרכבת גיומרי–קארס.
בהקשר הפוליטי, ואנס הביע תמיכה ישירה בפשיניאן לקראת הבחירות הצפויות ביוני. לדבריו, “אם לתמיכתי יש משמעות כלשהי – הרי שהוא האדם המסוגל לבנות שותפות ארוכת טווח למימוש פרויקטים כאלה”.
קו זה של וושינגטון תואם במידה רבה את הלך הרוח בציבור הארמני. לפי סקר של י.ר.י מיוני 2025, 69% מהנשאלים מעריכים את היחסים עם ארה״ב כחיוביים.
במקביל לשיחות הרשמיות, פעילי אופוזיציה קיימו מחאה מול משכן הנשיא בדרישה שואנס יפעל לשחרור שבויים ארמנים המוחזקים באזרבייג׳ן (לפי נתונים רשמיים – 19). המפגינים הדגישו כי סוגיות הומניטריות חייבות להישאר בעדיפות לצד העסקאות הכלכליות והאנרגטיות.
