עם סיום המלחמה בין ישראל לאיראן אשר גבתה חיי אדם וגרמה להרס רב, הגיעה העת לניתוח גיאופוליטי: ישראל הרשמית השקיעה מאמצים רבים בכדי להקים מאחז אסטרטגי סמוך לאיראן וזאת כמובן בכדי להנות מיתרון צבאי מול האויב בעת הצורך, הבחירה של מקבלי ההחלטות נפלה על אזרבייג’ן בהנהגת משפחת אלייב לדורותיהם, מאחר והרודן אלייב היה צמא לטכנולוגיות צבאיות מתקדמות של ישראל בהם הוא השתמש לצורך השגת מטרותיו אשר כללו בין היתר גירוש מלא של האוכלוסייה הארמנית מתוך חבל ארצאח תוך שימוש בשיטות של רצח עם (את זה נשאיר כעול על כתפי אותם מקבלי ההחלטות). יש להרחיב על תופעה מאוד מעניינת: אותו אלייב שהצהיר פעם אחרי פעם על אהבתו לציון הזמין את נשיא איראן, מסעוד פזשיאן על מנת להשתתף בפורום עסקים בבאקו, במרכז על שמו של אלייב האב נשא אלייב הבן את הדברים הבאים: “עמי אזרבייג’ן ואיראן חיו במשך מאות שנים ביחסי רעות וכבוד הדדי” (דברים מעניינים מאוד היות ולאיראן היסטוריה של אלפי שנים לעומת אזרבייג’ן אשר הוקמה בתור רפובליקה ב 28.05.1918). מעניין מאוד מה עבר בראשם של הפוליטיקאים והאסטרטגים הדגולים של מדינת ישראל כאשר צפו את נשיא מדינת האויב מתחבק עם הנשיא אלייב (בנים רווממתי וגידלתי) אשר דברים לחוד ומעשיו לחוד. המסקנה המתבקשת כי אזרבייג’ן היא בחזקת מעין מוכר עגבניות בשוק הרוצה להרוויח מכל הבא ליד תוך פיזור דברי חנופה (כנראה שזה חלק מהדנא) ולא בעל ברית אסטרטגי של ישראל, אגב אולי זה מסביר מדוע כל כך הרבה יוצאי אזרבייג’ן בישראל נעצרו בחשד לריגול לטובת איראן. בכל אופן כבודו של אלייב במקומו מונח: הוא קיבל את מה שחפץ בו מישראל ובכך הפך את ישראל בהלכה למעשה לשותפה עקיפה במעשיי פשעים נגד האנושות… בפן של שיתוף הפעולה בין ישראל לאזרבייג’ן כנגד איראן, ההימור הישראלי נכשל אך בעשיית ממון לעומת זאת ההימור בהחלט צלח: אישים ישראלים רבים המקורבים לממשלת ישראל דאגו להרוויח (ועדיין מרווחים) משלטונו הרודני של אלייב ג’וניור ושות’. בכדי להציג בפני הקוראים שלנו מהי אזרבייג’ן האמיתית, נשתף אתכם במקרה אשר התרחש לא מזמן ברוסיה: משטרת רוסיה יחד עם השירות החשאי שלה פתחו במבצע שבמהלכו נעצרו מעל ל 50 חברי כנופיה אתנית- אזרית אשר במשך שנים רבות הטילו אימה על התושבים המקומיים ואף נחשדו ברציחות רבות החל משנת 2011 ועד ימינו (הרציחות אגב כוונו בעיקר נגד בני עמם שלא הסכימו לשלם דמי חסות). בעקבות גל המעצרים החליט אלייב להחזיר לפוטין באותה המטבע (כמעט): במקום לעצור פושעים, עצרו שלטונות הרודנות אנשיי הייטק רוסים שעברו זמנית לשם בכדי קרוב לוודאי לא להתגייס ללחימה באוקראינה, אותם “הפושעים” הוצגו בפרסיה באולם בית המשפט האזרי כאשר פניהם נפוחים וכחולים ממכות אותם ספגו: “למען יראו וייראו”. האם ישראל רוצה באמת ובתמים להיות שותפה של מדינה שדוגלת בשנאה כלפי השכנים שלה, מבצעת פעולות המוגדרות כמעשיי רצח עם, פשעים נגד האנושות, מדינה המתעלמת מנורמות בינלאומיות, מדינה המפזרת הבטחות אך כאשר מצופה ממנה לעמוד באותם ההבטחות, היא טומנת את ראשה בחול
