אני גאה להיות בכל אירוע ובכל טקס,אני גאה שהייתה לנו הזכות להקים פה את האנדרטה בפתח תקווה,אחרי הרבה שנים שהיה רצון, עכשיו זה סוף סוף כאן,, כי זה לא רק מסמל את השואה הארמנית, זה מסמל את הערבות ההדדית של האנושות כולה,וכל המדינות בעולם נגד הרוע, נגד אנשים רעים, נגד דיקטטורות שרואים במדינות אחרות, חיים של עמים והמשאבים של ארצות שונות כמשהו שאפשר לרמוס ולהרוס.העם הארמני שבאמת זעק את זעקתו במשך שנים לצערנו עדיין לא זוכה בכל מקום בעולם להכרה הנדרשת.בפתח תקווה אנחנו כן מכירים בכך, אמרתי את זה מזמן, אנחנו כיהודים שחוו את השואה במלחמת העולם השנייה, זאת החווה שלנו לזעוק את אותה הזעקה עם מקרים כאלה שהיו בעוד מקומות בעולם.אי אפשר להגיד שכואב רק ברגע שזה קורה לך וברגע שזה קורה למישהו אחר זה לא מעניין, זה לא עובד ככה, בסוף זה יבוא אלייך.מה שעבר העם הארמני במלחמת העולם הראשונה והעם היהודי במלחמת העולם השנייה אין לכך שום הצדקה.אלו שמצדיקים את זה יגיעו בסוף לתחתית הכי עמוקה, ראינו את זה גם בשואה של העם היהודי וגם של העם הארמני לכן זה מחויב במציאות שכל בן אנוש יזעק את הזעקה ויניף את הדגלים כדאי שאותם מעשים קשים, אכזריים ובלתי אנושיים לא יחזירו על עצמם.אם לא נדבר על כך זה יישכח, רואים כמה אנשים הכחישו את השואה הארמנית וגם את השואה של העם היהודי.לכן החובה שלנו גם למען הנספים וגם למען הדורות הבאים לקיים את הטקסים, לספר את הסיפורים ולזעוק את הזעקה שלא יישכח ושלא יחזור על עצמו.שיהיה זיכרון של הנספים ברוך ונצור בליבנו לעד, אנחנו פה מחוייבים יחד עם הקהילה הארמנית החשובה להמשיך ולהנצחיח ולספר את הסיפור לא רק למען הנספים ולא רק למען השואה הארמנית אלה למען האנושות כולה שלא נתעורר בבוקר ונראה שזה קורה במקום אחר בעולם.אנחנו רואים גם את הצביעות של הטורקים שמנסים לטשטש את השואה הארמנית אבל מצד שני הם מתייצבים ישר איפה שיש רוע ושנאה, אולי זה כן מלמד על האופי שלהם ועל המעשים הקשים אותם עשו אז
