מעטים העיתונאים בישראל שלא מפחדים לומר את האמת למרות דממת האלחוט בנושא ארסטח השוררת במדינת ישראל,הכתבה של עיתונאי חדשות החוץ בערוץ “כאן 11”, יואב זהבי
ביום כיפור הזה אני בוחר להסתכל על מקום שנמצא במרחק של יותר מ-1,000 קילומטרים מאיתנו, אבל היד הישראלית מעורבת בו עד דם. למקום הזה קוראים נגורנו קרבאך ובזמן שאנחנו מצויים בתענית, עוזבים את קרבאך אלפי תושבים ארמנים שחיו שם עוד לפני שישו הילך על האדמה ועל המים.בשלושת העשורים האחרונים, מאז נפילת ברית המועצות, נאבקות ביניהן השונאות הגדולות ארמניה ואזרבייג’ן על נגורנו קרבאך. בפועל, האזור ההררי והמרוחק הזה שייך לאזרבייג’ן, אך מרבית האוכלוסייה שחיה בו לאורך ההיסטוריה היא ארמנית. בתחילת שנות ה-90 התרחשה באזור מלחמה קטלנית שגבתה את חייהם של עשרות אלפים. בתום המלחמה כבשה ארמניה את נגורנו קרבאך, שמכונה בפיה “ארצאך”, וכמה מחוזות נוספים. יותר ממיליון בני אדם, רובם הגדול אזרים, נאלצו לעזוב את מקום מושבם והפכו לפליטים. אותם פליטים שוכנו ברחבי אזרבייג’ן וחלקם סובלים מתנאי מחיה ירודים גם היום.ב-2016 החלו להתהדק היחסים בין ישראל לאזרבייג’ן ועם הזמן הפכה ישראל לספקית הנשק הראשית של המדינה הקווקזית המוסלמית. ישראל מספקת נשק ומקבלת בתמורה נפט וגישה לאויבת המרה איראן שגובלת באזרבייג’ן. ריאל פוליטיק קוראים לזה – האינטרסים ההדדיים מתווים את היחסים. זו גישה מקובלת ביחסים בינלאומיים ולא ייחודית לישראל.ב-2020 החליטו האזרים שהגיע הזמן לנסות להשיב את חבל הארץ האבוד ופתחו במתקפה שהפכה למלחמה נוספת. לפי שלל עדויות, אחד הכלים שבהם עשה צבא אזרבייג’ן שימוש תדיר במלחמה ההיא הם רחפנים מתאבדים מתוצרת ישראל. בזמנו גם הגיעו אלי עדויות לשימוש בפצצת מצרר ישראלית, נשק אסור לשימוש לפי אמנת ז’נבה. מלחמת נגורנו קרבאך השנייה ארכה כחודש וחצי, אלפים משני הצדדים נהרגו, בהם כ-150 אזרחים, ובסופה הצליחו האזרים להשיב לעצמם חלק מהשטחים שכבשה ארמניה. כוח שמירת שלום רוסי הוצב באזור ואמור היה לדאוג לזרימה סדירה של סחורות ואמצעים הומניטריים בכביש הצר שמהווה את עורק התחבורה היחיד בין ארמניה למובלעת שבה חיים 120,000 ארמנים. לפני כ-9 כחודשים הטילו האזרים מצור על כביש הגישה והמצב ההומנטירי בנגורנו-קרבאך החל להתדרדר. בדיעבד התברר שהטלת המצור הייתה תחילתו של מבצע שבסופו תכננו האזרים להשיב אחת ולתמיד את קרבאך לידיהם, גם הפעם בסיוע נשק ישראלי. בשבוע שעבר דווח בהארץ כי במהלך השנה נרשמו לפחות 15 טיסות מאזרבייג’ן לבסיס חיל האוויר בעובדה ובחזרה. שתיים מהן היו חריגות במיוחד ובוצעו בשבת ובמהלך החג בראש השנה. ביום שני שעבר ביקרה בבאקו, בירת אזרבייג’ן, משלחת ביטחונית ישראל בראשותו של מנכ”ל משרד הביטחון הישראלי – שעות אחר כך פתחה אזרבייג’ן במתקפה על נגורנו קרבאך.אחרי פחות מיממה של לחימה הצליחו האזרים להכניע את הכוחות הבדלניים הארמנים בנגורנו קרבאך ולגרור אותם להסכם משפיל שבו הם מתחייבים להתפרק מנשקם. האזרים הבטיחו שיאפשרו לתושבים הארמנים בנגורנו קרבאך להשתלב באזרבייג’ן, אך בפועל הקרב האחרון בישר את קיצה של התיישבות ארמנית בת יותר מ-2,000 שנים בנגרונו קרבאך.ביממה האחרונה עזבו את נגורנו קרבאך יותר מ-5,000 תושבים ארמנים. הם לא מעוניינים לחיות תחת שלטון אזרי וחוששים, בצדק, מטיהור אתני. במהלך עשרות השנים האחרונות בוצעו מעשי טבח וטיהורים אתנים הדדיים באזור – מצד ארמניה ומצד אזרבייג’ן. והאמת? איזה ארמני ירצה לחיות במדינה שבה המילה “ארמני” היא הקללה הגרועה ביותר בספר?בארמניה טוענים כי כל 120,000 תושבי נגורנו קרבאך צפויים לעזוב בעתיד הקרוב את החבל. הנוכחות הארמנית, שהצמיחה בקרבאך תרבות שופעת, מבנים מרשימים ואתוס לאומי, תיעלם בתוך כמה ימים, אולי שבועות וגם לנו, כאן בישראל הרחוקה, יש חלק בהיעלמות הזאת.בתמונות:פקק תנועה של עקורים בדרך הגישה מקרבאך לארמניהחתונה, אולי אחרונה, בכנסייה בבירת קרבאך סטפנקרט
