9 בספטמבר 2023
תגובת מכון למקין למכתב הפתוח ששלח מרכז רבני אירופה לנשיא וראש ממשלת ארמניה, חתום על ידי 50 רבני אירופה מובילים, בו נכתב כי “ביטויים כמו ‘גטו’, ‘רצח עם’,’שואה’ ואחרים אינם ראויים (…) להיות חלק מהז’רגון המשמש בכל סוג של אי הסכמה פוליטית” וקוראים לממשלת ארמניה “להבהיר באופן מפורש וחד משמעי שהעם הארמני מכיר ומכבד את הסבל האנושי הנורא שעבר על ידי העם היהודי”.מכון למקין למניעת רצח עם שם לב למכתב הפתוח ששלח מרכז רבני אירופה לנשיא וראש ממשלת ארמניה, חתום על ידי 50 רבני אירופה מובילים, ובו נכתב כי “ביטויים כגון ‘גטו’, ‘רצח עם’, ‘שואה’ ואחרים אינם (…) מתאימים להיות חלק מהז’רגון המשמש בכל סוג של אי הסכמה פוליטית” וקוראים לממשלת ארמניה “להבהיר באופן מפורש וחד משמעי שהעם הארמני מכיר ומכבד את האדם הנורא סבל שעבר העם היהודי” ולהפסיק “לזלזל בהיקף הסבל של העם היהודי כדי לקדם כל אינטרס פוליטי באמצעות שימוש בלתי פוסק בביטויים הקשורים לשואה שסבל העם היהודי”.מכון למקין מעלה את הזעקה לגבי הדגלים האדומים הרבים והגדלים לרצח עם ארמני בדרום הקווקז מאז 2021. מספר הולך וגדל של ארגונים לא ממשלתיים וארגונים המוקדשים לחקר ומניעת רצח עם התבטאו גם הם על איום זה, שכן מעידים על דיווחים והצהרות רבות.אנו מאמינים שהעם הארמני עומד בפני רצח עם ארמני שני מהסיבות המפורטות בדוח שלנו בן 126 העמודים על גורמי הסיכון והאינדיקטורים לפשע רצח העם ברפובליקה של ארטסח: החלת מסגרת הניתוח של האו”ם לפשעי זוועה על סכסוך נגורנו קרבאך. ייתכן שרצח עם זה כבר מתרחש בשטח ארטסח/נגורנו-קרבאך, כתוצאה מהמצור של אזרבייג’ן במשך יותר מתשעה חודשים. זה עשוי להיות מתוכנן גם נגד ארמנים ברפובליקה של ארמניה. אנו מזמינים את החותמים על המכתב הפתוח לקרוא חלקים מהדוח כדי להבין טוב יותר מדוע אנו ואחרים משתמשים במונח “רצח עם”.הדו”ח שלנו מתעד את שפתם הג’נוסיידית האכזרית של פקידי ממשל אזרבייג’ן (הנשיא אילהם אלייב מתייחס באופן קבוע לארמנים כ”עכברושים”, “כלבים”, “חיות בר”, “טורפים”, “תנים” ו”טרוריסטים”, בין שאר מונחים אנטי-הומניים. ) כמו גם הזוועות הנוראיות שבוצעו על ידי צבא אזרבייג’ן נגד אזרחים ושבויי מלחמה ארמנים שבויים. מסגרת הניתוח של האו”ם לפשעי זוועה, עליה מבוסס הדו”ח, היא מנגנון ההתרעה המוקדמת הטוב והמקובל ביותר שיש בעולם כיום. אזרבייג’ן מציגה את כל האינדיקטורים של שני גורמי הסיכון הספציפיים לרצח עם, בין היתר. הדו”ח מדגים עוד את טכניקות התעמולה המתוחכמות שנקטה אזרבייג’ן באירופה ובמקומות אחרים כדי להכחיש את מה שהיא עושה עכשיו בדיוק כפי שהיא מכחישה באופן אקטיבי את רצח העם בארמנים בשנים 1923-1915.בכינוי רצח העם המאוים “אי הסכמה פוליטית”, המכתב הפתוח מצביע על כך שייתכן שהמסגור של המנסחים את העובדות בשטח הושפע מבלי משים מהתעמולה הממומנת היטב והמיומנת של ממשלת אזרבייג’ן. אזרבייג’ן מאיימת מדי יום על ארמנים בארטסח וגם ברפובליקה של ארמניה, הן בדיבור והן במעשים. אנשי ארטסח מורעבים. הנשיא אילהם אלייב מאיים לתקוף את ארמניה וארצך כדי “להחזיר” אדמות לאזרבייג’ן בהתבסס על טענות היסטוריות כוזבות. הנשיא אלייב הבהיר מאוד, יותר מפעם אחת, שמטרתו היא לפטור את שטחה של ארטסח מכל זכר לקיום ארמני אוטונומי.לדעתנו, במקום “לזלזל” במונח רצח עם, פקידים ארמנים היו למעשה זהירים ודייקים בשימוש במונחים “טיהור אתני” ו”רצח עם” בהתייחס לשפתם ולהתנהגותם של פקידים אזרבייג’ן. השימוש שלהם כעת במונחים אלה מעיד על קיצוניות המצב בשטח.באשר לשימוש במונחים צרים יותר כמו “גטו”, וכן התייחסויות למשטר הנציונל-סוציאליסטי בגרמניה ולשואה: ברור שמדובר במאמצים להשתמש באנלוגיה היסטורית ידועה כדי להאיר עולם שעיוור בכוונה. האיום ברצח עם שמתמודדים ארמנים מאזרבייג’ן. החותמים על המכתב הפתוח חולקים על האנלוגיות, וזו זכותם. אנו מקווים שהמכתב יוביל לשיחה פורייה בין החותמים לפקידים ארמנים על חששות משותפים. סולידריות בין עמים מאוימים היא אחד הכלים הגדולים ביותר שיש לנו בכדי למנוע רצח עם.באופן רחב יותר, כמו בכל המקרים של רצח עם, העם הארמני עומד בפני דילמה בניסיון להוציא את הבשורה על האופי הקשה מאוד של מצבו. באילו מילים קהילות מאוימות משתמשות כדי למקד את תשומת הלב של עולם עסוק, טרוד ומאוד פוליטי ברטוריקה חיסולית והתנהגות המכוונת כלפיהן, כך שיש סיכוי להציל חיים שרק כמה ימים או חודשים מהיום עלולים ללכת לאיבוד לָנֶצַח? כיצד יכולות קהילות מאוימות לדחוף את חומות התעמולה וההשפעה שבונים התוקפנים החזקים יותר כדי להבטיח את פטור מעונש משלהם, כפי שבוודאי עשתה אזרבייג’ן? לפעמים שינוי המסגרת מצריך פנייה למאגר הידע הקיים בעולם. וגם זה לעתים קרובות לא עובד, כי בני אדם מעדיפים לעתים קרובות להתעלם מהאסונות המתרחשים במקום לטפל בהם בראש ובראשונה. מאז מלחמת נגורנו-קרבאך השנייה, מכון למקין צפה בחרדה גוברת כיצד מדינות אירופה וארצות הברית (בנוסף לתומכיה החזקים של אזרבייג’ן, כמו טורקיה, רוסיה וישראל) התעלמו בכוונה תחילה מאיום רצח העם מצד אזרבייג’ן ו התייחסו באופן עיוור ל”קונפליקט” כאל אחד בין שותפים שווים עם מטרות דומות. השקפה זו אינה מדויקת ומסוכנת.אנו חוששים שהנושא הרחב יותר הולך לאיבוד: ארמניה – רחוקה מלהשתמש במונח “רצח עם” כדי לתאר “אי הסכמה פוליטית” ובכך להוזיל את המילה “רצח עם” – מנסה למנוע רצח עם נגד בני עמה, משהו שהיא לא יכולה לעשות לבד, לאור גודלה הקטן, המשאבים המוגבלים והמיקום הגיאופוליטי על מפת העולם. זווהי זעקה עזרה מהעולם. למרבה הצער, בשלב זה, המכתב הפתוח ממרכז הרבנים של אירופה שימש לא רק להעצים את המדינה התוקפנית, אלא גם מסתכן בהשתקת תגובתן של המדינות בעלות הסיכוי הטוב ביותר לבוא לעזרת הארמנים.כארגון למניעת רצח עם, עלינו לציין עוד שלא ניתן להגביל את המילה “רצח עם” למקרה אחד. יש לכבד את השואה כקסורה היסטורית קטסטרופלית שכמעט בלתי נתפסת בגודלה ובאימה שלה. זה היה הזרז לאימוץ אמנת רצח העם של האו”ם משנת 1948. אנו מבינים את הצורך להגן על זכר קורבנותיה וניצוליה באמצעים רבים ושונים, כולל שימוש מדויק בשפה. אבל אי יישום המונח “רצח עם” במקרה הנוכחי של ארמנים בדרום הקווקז יפר את כלל הדיוק. תוך שימוש בהגדרה המשפטית כמו גם במסגרת הניתוח של האו”ם לפשעי זוועה, קיים בסיס ראייתי חזק מאוד לטעון שמה שאנו רואים הוא רצח עם בעיצומו.רפאל למקין, שטבע את המונח רצח עם, החל את החיפוש שלו אחר קדנציה ולחוק בינלאומי נגד רצח עם לא עם השואה אלא עם רצח העם הארמני. בשנים שבין רצח העם הארמני לשואה, שבהן נרצחו 49 מבני משפחתו של למקין, הוא הושפע ממקרים רבים, כולל מעשי הטבח של סימלה ב-1933 וההולודומור. מקרים אלה כתובים בשפה של אמנת רצח העם. אם נתעלם מהתובנות שלו על הפשע, ומהדפוסים הרבים של רצח עם שזיהתה עבודתו, כולל השימוש ברעב מעשה ידי אדם, לעולם לא נוכל לצפות למנוע רצח עם.במכון למקין, אנו באמת רוצים שהעולם היה מקדיש תשומת לב רבה יותר להצעתו של רפאל למקין ב-1933 לחוק בינלאומי נגד “ונדליזם” ו”ברבריות” (המונחים שלימים הפכו למילה שלו “רצח עם”). היינו גם רוצים שהעולם היה לוקח יותר ברצינות את המניפסט של אדולף היטלר, מיין קאמפף, לפני פרוץ מלחמת העולם ב-1939. היינו רוצים שהקשיבו לקולותיהן של הקהילות היהודיות ברחבי אירופה בעניין ובמחויבות ובדמיון רב יותר לאחר תחילת המלחמה . אנו מאחלים שכל הדגלים האדומים שהציגו את עצמם ברואנדה בין 1991 ל-1994 יזכו להערכה עמוקה יותר על מה שהם מספרים לנו, כך שניתן היה לעשות מאמצים להגיב בכוח, בתבונה ובמהירות כאשר היה צורך לעשות זאת. החודשים הראשונים של 1994. כמה קולות טענו אז שקהילות הקורבנות נוהגות בבהלה?כל מה שאנחנו יכולים לעשות עכשיו זה לנסות להיות טובים יותר על ידי שימוש במנגנונים העומדים לרשותנו כדי להציג ראיות מוקדם ככל האפשר. רוב המנגנונים הללו פותחו בעקבות האסון: לאחר השואה ושוב, לאחר רצח העם ברואנדה ובבוסניה-הרצגובינה, ולאחר תחילת רצח העם בדרפור שבסודאן. כל כך הרבה אנשים מתו, כל כך הרבה קהילות כובו לחלוטין, לפני שאנחנו כמין הצלחנו למצוא את הכלים שעשויים לעצור את הפשע הזה.במקרה של ארמנים בדרום הקווקז, מכון למקין וארגונים רבים אחרים מנסים להשתמש במנגנונים הללו לפני אסון. ארטסח הוא רצח עם שניתן למנוע. אנו מקווים מאוד שתצטרפו למאמץ למנוע רצח עם ארמני שני לפני שיהיה מאוחר מדי
